דמי הבראה הם זכאותו של עובד לקבל תקצוב שנתי שנקבע בחוק ואחיד לכל העובדים ללא קשר למעמדם ושכרם בפועל (להוציא הסכמים קיבוציים ייעודיים לחלק מהמגזרים במשק אשר במסגרתם בהסכמה עם העובדים התווספו זכויות וסכומים לקבוע בחוק, אולם בשום מקרה לא יופחתו מהזכויות הקבועות בחוק).

הזכות לקבלת דמי הבראה נקבעה על פי הסכם קיבוצי כללי בדבר תשלום דמי הבראה ובהתאם לו ניתן צו ההרחבה, אשר הרחיב את ההסכם על כלל המשק.

ההסכם לצד צו ההרחבה שניתן קובעים את שיעור דמי ההבראה לו זכאי העובד בעבור כל יום הבראה, ולכמה ימי הבראה זכאי העובד (בהתאם לוותק).

על פי ההסכם, עובד יהיה זכאי לדמי הבראה רק לאחר שנת עבודתו הראשונה במקום העבודה וכן יהיה זכאי לחלק היחסי עבור חלק מהשנה החלקית בה עבד לאחר שהשלים שנת עבודה מלאה. תקופת הזכאות לתשלום לא תביא בחשבון היעדרות בשל חופשה ללא תשלום

לעובדים במשרה חלקית, ישולמו דמי הבראה באופן יחסי להיקף משרתם בפועל. נהוג כי התשלום מועבר לעובד כמענק שנתי באחד מחודשי הקיץ, לרוב במשכורת חודש יולי המשולמת בחודש אוגוסט, אולם אין מן הנמנע כי על פי הסכם בין העובד למעסיק תשולם בדרך אחרת ובמועד אחר. היו מקרים בהם מעסיקים במטרה להקל על עצמם את התשלום הכבד לכלל העובדים באותו המועד בחרו לפצל ולהעניק את התגמול בחודש יום ההולדת של כל עובד, בפיצול לשתי פעימות בשנה או בתשלום חודשי יחסי לסכום כולל, ואין כל מניעה חוקית לעשות כן.

חשוב לציין כי למרות שעניין דמי ההבראה נקבע במטרה לעודד את העובד לפסק זמן ולבילוי זמן איכות ומנוחה בקרב בני משפחתו, אין חובה על העובד לשהות בפועל או להוכיח כי שהה בבית מלון או בכל נופש משפחתי או אישי אחר. העובד זכאי לקבל את הכסף לתועלתו ובחירתו ללא כל התניה.

היה ועובד יסיים את עבודתו במקום העבודה, תחשיב דמי ההבראה המגיעים לו על פי החלק היחסי של השנה בה עבד יהווה מרכיב בתלוש השכר האחרון שלו שיהווה גמר חשבון בין העובד למעביד, לצד ימי חופשה שנצברו לזכותו וכל מרכיב רלוונטי אחר בשכרו. סכום דמי ההבראה הוא קבוע על פי חוק ואינו מושפע ממרכיבים אחרים בשכרו של העובד. נכון לחודש נובמבר 2016 עומד הסכום על 378 ₪ ליום כאשר כמות הימים המגיעה לעובד נגזרת על פי וותק במקום העבודה:

ותק בשנים

כמות ימים

1

5

2-3

6

4-10

7

11-15

8

16-19

9

20 ומעלה

10

חשוב להדגיש כי תחשיב זה מתייחס למגזר הכללי במשק ואינו התחשיב הנכון לעובדי מדינה או המשתייכים למגזרים מאוגדים בעלי הסכם קיבוצי אחר. כאמור, כל הסכם אחר הנוגע לכל מגזר שהוא במשק יכול להוסיף על האמור לעיל אך לא לגרוע ממנו. דין זה נכון לכל תחום וסעיף בעולם יחסי העבודה, שכן לשון החוק היא הבסיס התחתון וממנו ניתן רק לעלות בזכויותיו של העובד אך לא להפחית מהן.

על מנת לחשב בצורה מדויקת את זכאותכם לדמי אבטלה קיימים באינטרנט לא מעט אתרים המציעים מחשבונים לתחום דיני עבודה כשירות. חשוב לבחור במחשבונים המותאמים ויודעים להבדיל בין המגזרים השונים שכן קיים פער משמעותי בהבדלי הזכאויות בניהם. המוסדות הקיימים לצורך תחשיב זה הם: עובדים בשירות המדינה, מוסדות ההסתדרות, עובדי הוראה, עובדי השלטון המקומי והמגזר הפרטי במשק. אתרים עדכניים העומדים בקביעות על השינויים בחוק ותנודת המדד יעניקו את התחשיב המדויק ביותר. מצ"ב לשימושכם:

  1. https://www.hilan.co.il

  2. http://www.goleango.com/havraa.php

תביעה כספית היא בין התביעות הנפוצות הנידונות בבתי המשפט בישראל ומאגדת תחתיה תחומי עניין רבים בין פרטיים, מוסדות, חברות ותאגידים. תביעה כספית יכולה להיות תלויה בין שכנים אשר האחד טוען כי רעהו גוזל ממנו על ידי שימוש פרטי מופרז מחשבון המים המשותף, לעמוד כנגד חברות הביטוח השונות לאחר פגיעה בתאונת דרכים, תאונה ביתית וכדומה ולתבוע פיצויים בגין עוגמת נפש מסניף הדואר המקומי שאיבד את הדרכון שנשלח באמצעותו והביא לביטולה של החופשה השנתית המתוכננת.

ישנן מספר דרכים להתנהלות בענייני תביעה כספית כאשר הראשון והמוכר שבהם הוא תביעה אל מול בית המשפט לתביעות קטנות. מדובר בהליך נוח יחסית ולא מסורבל במסגרתו ניתן לסיים ביעילות תביעות כספיות, אולם סכומי הכסף הניתנים לתביעה בו מוגבלים, ומאחר ומדובר בבית משפט בו נדרש ייצוג עצמי ללא עורך דין, הסיכוי להתנהלות שגויה שתביא להחטאת המטרה היא רבה. גם במקרה בו מדובר בתביעה המתאימה בעקרונותיה לבית המשפט לתביעות קטנות מומלץ להסתייע טרם הגשת התביעה בייעוץ של עורך דין המומחה בתחום האזרחי בכלל ובנושא תביעות כספיות בפרט, על מנת להבטיח התנהלות חכמה שתביא לתוצאה המיטבית האפשרית בהתאם לסיטואציה.

גם תביעות פיצוי בגין תאונת דרכים מתקיימות תחת מטריית התביעות הכספיות, ומאחר ומדובר בהתנהלות מול חברות ביטוח, המצוידות בידע, כלים ואנשי מקצוע מנוסים שעיקר מטרתם הוא הימנעות מתשלום. עורך דין מקצועי מכיר את עולם התביעות בגין תאונות הדרכים, מומחה בנזיקין, שוחה היטב בעולם המונחים הרפואיים וחוות הדעת הנדרשותידע מקיף בהתנהלות אל מול חברות הביטוח ושיקול דעת הנבנה מניסיון במקרים רבים בתחום. בעזרת עורך דין אזרחי המתמחה בטיפול בתאונות דרכים תוכלו להרוויח את מרב הפיצוי בגין התאונה בה הייתם מעורבים ונזקיה. חשוב לציין כי בתחום זה שכר הטרחה של עורך הדין נגזר באחוזים קבועים מהצלחתו בפועל ותביעה מסוג זה אינה מחייבת אתכם בתשלום שכר טרחה לעורך הדין מראש.

תביעות כספיות הן חלק מחיינו, בין אם בנושאי צרכנות, תביעות גוף, עוגמת נפש, פיצויים או אחרים. עורך דין מקצועי ומנוסה תפקידו אינו רק להבטיח הרים וגבעות אלא גם להנחות את לקוחותיו מהם סיכויי ההצלחה במקרה האמור, והאם כדאי ללכת בדרך של תביעה, הגוזלת משאבים כלכליים ורגשיים לעתים. במקרים מסוימים בזכות ניסיונו, יוכל עורך הדין באמצעות הבנה והסכמה עם הצד שמנגד לזכות בפיצוי הנדרש, מבלי לייגע את כל הנוגעים בדבר במערכת ולהעמיס על מערכת בתי המשפט העמוסה ממילא.

עולם התביעות הכספיות הוא עולם עשיר, ולא מעטים האנשים אשר בזכות התנהלות נבונה לאחר סיטואציה לא נעימה זכו בפיצוי הולם שהשפיע רבות על שדרוג חייהם. יחד עם זאת, לא כל ציפורן שמתעקמת לאחור מזכה בפיצוי ואין סיבה למהר ולתפור כיסים בכל סכסוך שכנים. הכוונה של עורך דין מקצועי בנושאי תביעה כספית תסייע רבות כבר בשלב תיאום הציפיות.

הסתדרות המורים היא ארגון שבא לייצג מורים וגננות במדינת ישראל, ולהעניק להם את היכולת להתאגדות מסודרת, במטרה להגן ולשמר על זכויותיהם וצרכיהם. הארגון הוקם בשנת 1903 בזיכרון יעקב, במסגרת אסיפה כללית ונועדה למסד כללים והנחיות שקודם לכן היו פתוחים וכל מוסד חינוכי קבע לעצמו (החל מנושאי שכר ותנאים וכלה בערכים ושיטות לימוד). הסתדרות המורים מונה כמאה ושבעים אלף מורים, גננות ואת גמלאי הארגון שנותרים חלק ממנו.

כבר בהתאגדות המקורית נקבעו שלושה כללי יסוד שנועדו להניע את המערכת ומלווים את הארגון עד היום:

  1. להיטיב את מצב החינוך בארץישראל ולתת צביון לאומי עברי לכל בתי הספר בארץישראל.

  2. להחיות את השפה העברית והרוח הישראלית בבתי הספר.

  3. להיטיב את מצב מורי בתי הספר בארץישראל.

בעצם קיומם קובעים הכללים הללו דרך של ערכים וחיבור, ומעניקים משמעות לקשר שבין תנאי ההעסקה של המורים ליכולתם להעניק ולמלא את המטרה שלשמה השתלבו בהסתדרות המורים. בהסתדרות המורים מאמינים כי הוראה וחינוך הם מהחשובים שבמקצועות, ועל מנת להבטיח כי טובי המוחות ורק אלה שעבורם המקצוע מהווה שליחות, עליהם להעניק תנאי שכר ותנאי תעסוקה מכבדים על מנת לשמור על מיצוב המקצוע והעובדים, ולהבטיח המשכיות ומסירות שלהם.

בוויכוח הידוע הקיים במדינת ישראל יש הטוענים כי עבודתם של המורים אינה מצדיקה שכר גבוה בשל שעות העבודה הנוחות וריבוי החופשות הנהוגות במערכת, אולם מדובר לרוב בטענה של הורים לילדים החוששים מסכסוכי עבודה שיולידו שביתות לא נוחות, שכן בבחינת הדברים בפועל ברור לכל שנתינתו ומסירותו של מורה בישראל היא הרבה מעבר לשעות העבודה במסגרות הלימודיות. השילוב בין האחריות המוסרית והערכית לנתינה הנדרשת מעבר לשעות העבודה על מנת להבטיח את השגת המטרות, הולידו מקצוע שחלק ניכר ממנו אינו ממוסד ועל כן אינו מתוגמל.

הסתדרות המורים דואגת לעובדיה, הן באמצעות הסכם קיבוצי המעוגן בחוק ומרחיב את זכויותיהם ושומר עליהן, והן באמצעות ריענון על פי צורך, ייצוג העובדים אל מול מוסדות ממשלתיים וגופים אחרים ועמידה כקולקטיב אחד גדול שמטבע הדברים שואב את כוחו מההתאגדות הרחבה. להסתדרות יש מספר זרועות ביצועיות המטפלות בנושאים שונים בניהן קידום והתפתחות מקצועית, פיתוח ויישום תכניות דוגמת אופק חדש שנועדו למסד ולתת תוקף ותגמול לעבודתם הנוספת של המורים וכדומה.

המערכת מבדילה בין העובדים על פי פרמטרים של וותק וניסיון וכן על פי יכולת אישית ותפקידים בפועל. הצרכים של מורה בבית הספר היסודי אינם זהים לזה של מורה בחטיבת הביניים ולא של גננת בגן חובה. הסתדרות המורים מחויבת לספק לכל אחד מהם מענה על פי צרכיו ואף מכירה בקשיים והכלים הנדרשים להם בחיי היוםיום. לא מדובר בארגון של עובדים הנחים על זרי הדפנה ותובעים משכורות מנופחות על חשבון הציבור, כי אם בארגון של אנשים המחויבים לעתידה של המדינה מהמקום המהותי ביותר: חינוך והקניית ידע וערכים לדור הבא, ומשום כך חשוב לשמור על שיח פתוח הנוגע לצרכי המערכת החשובה הזו.

ההצטרפות להסתדרות המורים היא על סמך רישום טפסים מסודרים והתחייבות לתשלום דמי חבר בסך 0.9% משכר העבודה (ברוטו) ועד תקרה של 59 ₪ בחודש. כמאה וארבעים חברי הסתדרות המורים הפעילים (ללא גמלאים) זוכים לתמורה מלאה בצורת הטבות והנחות, הכשרות מקצועיות והתפתחות אישית, מידע מקצועי שוטף ומערך של גופים המטפלים בזכויותיהם. עבודה מאורגנת היא ערך סוציאליסטי חשוב, והסתדרות המורים היא ההתאגדות הוותיקה במדינת ישראל השומרת על צביונה במטרה להשיגו ולשמרו, לתועלת עובדיה, אולם גם לתועלת מערכת החינוך כולה.

אחת משיטות העבודה המקובלות והחסכוניות שנולדו במאה העשרים ואחת הן הוצאת חלק מפעילות הארגון למיקור חוץ. לרוב הפעילויות שיצאו מחוץ לכותלי הארגון יהיו בתחום המשלים, תחומי השירות ללקוח, ולעתים אף את נושא השיווק והמכירות, מה שיותיר לארגון פניות ומשאבים לתחום התמחותו. קיים הבדל בין העסקת עובדים באמצעות חברות כוח אדם להוצאת פעילות למיקור חוץ. ההבדלים מתבטאים הן ברמת ההתנהלות היום יומית והן ברמת הכלכלית וברמת המחויבות החוקית.

עובדי שירות לקוחות המועסקים תחת חברת מיקור חוץ אינם משויכים לארגון בשום צורה ואין בינם לבינה מערכת יחסי עבודה. את זכויותיהם הם מקבלים מארגון מיקור החוץ המעסיק אותם, והוא זה שגובה מן החברה האמורה את עלויות העובדים, עלויות הטכנולוגיה והרווחיות לה הוא מצפה. חוזים עם חברות למיקור חוץ הם מורכבים מאוד שכן צריכים להביא בחשבון פרמטרים וסיטואציות רבות שמשפיעים על ההתנהלות. גם את מערכת צינורות הידע וההכשרות הנדרשות, בין אם אלו המוקדמות ובין אם הכשרות והדרכות שוטפות, יש לשלב בחוזה העבודה על מנת להבטיח הוגנות לכל הצדדים ואת האפשרות של חברת מיקור החוץ, היא המעסיק בפועל, לשמור על זכויות העובדים.

נשמח לעמוד לרשותכם בניתוח הצרכים שלכם ולנסח עבורכם חוזים והסכמי עבודה אל מול חברות למיקור חוץ וחברות כוח אדם, על מנת לפנות אתכם לעסוק בניהול העסק שלכם.