הסתדרות המורים היא ארגון שבא לייצג מורים וגננות במדינת ישראל, ולהעניק להם את היכולת להתאגדות מסודרת, במטרה להגן ולשמר על זכויותיהם וצרכיהם. הארגון הוקם בשנת 1903 בזיכרון יעקב, במסגרת אסיפה כללית ונועדה למסד כללים והנחיות שקודם לכן היו פתוחים וכל מוסד חינוכי קבע לעצמו (החל מנושאי שכר ותנאים וכלה בערכים ושיטות לימוד). הסתדרות המורים מונה כמאה ושבעים אלף מורים, גננות ואת גמלאי הארגון שנותרים חלק ממנו.

כבר בהתאגדות המקורית נקבעו שלושה כללי יסוד שנועדו להניע את המערכת ומלווים את הארגון עד היום:

  1. להיטיב את מצב החינוך בארץישראל ולתת צביון לאומי עברי לכל בתי הספר בארץישראל.

  2. להחיות את השפה העברית והרוח הישראלית בבתי הספר.

  3. להיטיב את מצב מורי בתי הספר בארץישראל.

בעצם קיומם קובעים הכללים הללו דרך של ערכים וחיבור, ומעניקים משמעות לקשר שבין תנאי ההעסקה של המורים ליכולתם להעניק ולמלא את המטרה שלשמה השתלבו בהסתדרות המורים. בהסתדרות המורים מאמינים כי הוראה וחינוך הם מהחשובים שבמקצועות, ועל מנת להבטיח כי טובי המוחות ורק אלה שעבורם המקצוע מהווה שליחות, עליהם להעניק תנאי שכר ותנאי תעסוקה מכבדים על מנת לשמור על מיצוב המקצוע והעובדים, ולהבטיח המשכיות ומסירות שלהם.

בוויכוח הידוע הקיים במדינת ישראל יש הטוענים כי עבודתם של המורים אינה מצדיקה שכר גבוה בשל שעות העבודה הנוחות וריבוי החופשות הנהוגות במערכת, אולם מדובר לרוב בטענה של הורים לילדים החוששים מסכסוכי עבודה שיולידו שביתות לא נוחות, שכן בבחינת הדברים בפועל ברור לכל שנתינתו ומסירותו של מורה בישראל היא הרבה מעבר לשעות העבודה במסגרות הלימודיות. השילוב בין האחריות המוסרית והערכית לנתינה הנדרשת מעבר לשעות העבודה על מנת להבטיח את השגת המטרות, הולידו מקצוע שחלק ניכר ממנו אינו ממוסד ועל כן אינו מתוגמל.

הסתדרות המורים דואגת לעובדיה, הן באמצעות הסכם קיבוצי המעוגן בחוק ומרחיב את זכויותיהם ושומר עליהן, והן באמצעות ריענון על פי צורך, ייצוג העובדים אל מול מוסדות ממשלתיים וגופים אחרים ועמידה כקולקטיב אחד גדול שמטבע הדברים שואב את כוחו מההתאגדות הרחבה. להסתדרות יש מספר זרועות ביצועיות המטפלות בנושאים שונים בניהן קידום והתפתחות מקצועית, פיתוח ויישום תכניות דוגמת אופק חדש שנועדו למסד ולתת תוקף ותגמול לעבודתם הנוספת של המורים וכדומה.

המערכת מבדילה בין העובדים על פי פרמטרים של וותק וניסיון וכן על פי יכולת אישית ותפקידים בפועל. הצרכים של מורה בבית הספר היסודי אינם זהים לזה של מורה בחטיבת הביניים ולא של גננת בגן חובה. הסתדרות המורים מחויבת לספק לכל אחד מהם מענה על פי צרכיו ואף מכירה בקשיים והכלים הנדרשים להם בחיי היוםיום. לא מדובר בארגון של עובדים הנחים על זרי הדפנה ותובעים משכורות מנופחות על חשבון הציבור, כי אם בארגון של אנשים המחויבים לעתידה של המדינה מהמקום המהותי ביותר: חינוך והקניית ידע וערכים לדור הבא, ומשום כך חשוב לשמור על שיח פתוח הנוגע לצרכי המערכת החשובה הזו.

ההצטרפות להסתדרות המורים היא על סמך רישום טפסים מסודרים והתחייבות לתשלום דמי חבר בסך 0.9% משכר העבודה (ברוטו) ועד תקרה של 59 ₪ בחודש. כמאה וארבעים חברי הסתדרות המורים הפעילים (ללא גמלאים) זוכים לתמורה מלאה בצורת הטבות והנחות, הכשרות מקצועיות והתפתחות אישית, מידע מקצועי שוטף ומערך של גופים המטפלים בזכויותיהם. עבודה מאורגנת היא ערך סוציאליסטי חשוב, והסתדרות המורים היא ההתאגדות הוותיקה במדינת ישראל השומרת על צביונה במטרה להשיגו ולשמרו, לתועלת עובדיה, אולם גם לתועלת מערכת החינוך כולה.